קעקוע טיגריס – מוטיב שמקורו בסין ומתפרס בכל רחבי אסיה. משדר כוח רב, טורף על. מעמדו הועלה לאורך השנים לדרגת מיתוס בתרבות היפנית. מעמדו של הטיגריס ברחבי אסיה אינו מפתיע , הטיגריס מעורר בנו שילוב של פחד, אכזריות וכבוד. בתרבות היפנית הוא סימלו של הלוחם. כוח, אומץ לב וגבורה מיוחסים למרבית אומנויות הלחימה המזרחיות.

תקופה ארוכה שהטיגריס היה יצור מיתי ביפן שכן אין ביפן כלל טיגריסים באופן טבעי, כל מה שהיה ידוע עליהם יובא בסין, ולא ממקור ראשון, וכך התפתח הפולקלור והאגדות עליו עד שהגיע לדרגה סופר-נטורלית. אגדות רבות שזורות סיפורים על טיגריסים, רבות מהן מתארות אותו גם כיצור בעל חמלה רבה בנוסף לאכזריות המיוחסת לו. קעקוע הטיגריס מסמל גם את הכח המניע של האדם והדחפים החייתיים שבו.

קעקוע פניקס – הפניקס הוא אחד מתוך ארבעה יצורים מיתיים שמקורם בסין. השלושה האחרים הם: הדרקון, הגנבו (שילוב של צב ונחש) והקירין (יצור דומה לסוס המורכב מבעלי חיים רבים).

גם הפניקס מורכב מכמה בעלי חיים שונים: ראש של פסיון,כרבולת של תרנגול, מקור של סנונית, צוואר של צב עם רעמה של סוס. נוצותיו בעלות חמש צבעים: אדום, צהוב, שחור, כחול ולבן.קעקועים יפניים ומשמעותם

לפניקס משויכות תכונות אנושיות מסוימות : מוסריות, חוכמה, נאמנות עדינות ואנושיות. קעקועים בהם מופיע פניקס מסמלים מזל טוב, אריכות חיים. הפניקס גם מייצג את השמש ואש.

לפי הפולקלור (הסיני בעיקר) הפניקס מופיע לעיתים רחוקות בלבד, ולרוב הוא מסמל התחלה של עידן חדש. הוא יופיע רק בתקופות שלוות וטובות, ומסתתר בתקופות סוערות. הוא יורד מהשמיים לארץ בכדי לבצע מעשים טובים.  לרוב הוא מייצג את הצג הנקבי ומקועקע לרוב יחד עם דרקון (המייצג הזכרי), הם יכולים להיות מיוצגים כאויבים מושבעים או כזוג אוהבים…

הפניקס האסיאתי  שונה מדמות הציפור המתוארת בתרבות המצרית והיוונית (ידוע גם בשמו כעוף החול.)  המצרים קראו לו בנו, והוא מתואר כאנפה, עם גב ארוך וישר, על ראשה שתי נוצות ארוכות ופלומה בגוון אדום וזהב. היא הציפור הקדושה של השמש ומקושרת לעיר הליאופוליס במצרים, לשם היא חוזרת כל פעם למות ולהיוולד מחדש. אל השמש המצרי רא שהוא גם האל האמון על העולם הבא הוא זה שנתן לעוף את סוד חיי הנצח.

הפניקס המצרי/יווני מסמל התחדשות וחיי נצח, התגברות על קשיים כמו גם תקופה חדשה של עושר ופוריות.

בתרבות היונית הפניקס נקשר לאל השמש – אפולו. השם “פניקס” בעצמו משמעותו אדום. נאמר שהוא דומה לטווס ונשר. היוונים האמינו שהפניקס חי אי שם במדבר הערבי בתוך באר. עם שחר הוא מתחיל לשיר שיר כה יפה עד שהשמש עצמה נעצרת בכדי לשמוע אותו. הפניקס הוא יצור יחיד במינו  ובודד בעולם. הוא לא יכול להתרבות ורק כאשר הוא ימות יוולד אחר במקומו.

כאשר הוא מרגיש במוות מגיע הוא בונה לעצמו קן מעצים ארומטיים מיוחדים ומצית את עצמו. מהאפר פניקס חדש נולד חזק ועוצמתי.

קעקוע קוי (קרפיון) – קעקוע הקוי הוא מוטיב נפוץ מאד בתרבות היפנית והמזרחית בכלל. במיוחד קרפיון השוחה כנגד הזרם. לפי האגדה , קרפיון העובר את שער הדרקון  (רפיד מסוכן בנהר הצהוב) יהפוך לדרקון בעצמו ויחיה חיים נצחיים ושמחים. האגדה עוד מספרת שרק הקרפיונים הם היחידים המסוגלים להתגבר על המכשול הזה, כך יצא שדמותו של הקרפיון מסמלת כוח, אומץ והתמדה. הקוי הוא למעשה סמל זכרי בעיקר.

שני קוי מקועקעים יחד הם סמל לנישואים מאושרים ומאריכי ימים. פרוש השם קוי הוא למעשה אהבה. אהבה רומנטית, כמיהה לבן/בת הזוג. הקוי מסמל גם את המשפחה, בעיקר ביפן. קוי שחור – סמל לאב, אדום –לאם, לבן – לבנים וקוי ורוד-אדום לבנות.

קעקועי פוג’ין וראג’ין – במיתולוגיה היפנית ראג’ין הוא אל הרעם והברק ופוג’ין הוא אל הרוח. שניהם באים לידי ביטוי כ-אוני (שד) ומצוירים יחד. לפני המיתולוגיה שניהם המשרתים של קנון- אלת החמלה.

אלים אלו אינם בעלי נטייה ברורה להיות טובים או רעים, אך הם האחראיים הישירים לגשם, מצרך הכרחי לאיכרים היפניים ומכאן לאומה היפנית כולה, ומעובדה זו נובע כוחם וחשיבותם הרבה.

פוג’ין מקושר גם להרים ומתואר לרוב מחזיק שק שממנו הוא מוציא את הרוח, מקום מושבו הוא בשמיים ולרוב יקועקע כאשר מסביבו עננים.

ראג’ין מקושר לנחשים, לרוב יקועקע בצורת שד כאשר הוא מחזיק מקל בו הוא בעזרתו הוא מכה על תוף גדול המייצר את הרעם.