לפני אד הארדי ואפילו סיילור ג’רי היו שני מקעקעים ותיקים שנחשבים כאחדים מדור המייסדים של סגנון הקעקועים האמריקאי – אוגוסט “קפטן” קולמן ובחור צעיר בשם פול רוג’רס שהושפע רבות ממנו. אם נחקור קצת לעומק את את מגוון הדוגמאות האמריקאיות שנחשבות לקלאסיות, נמצא שרבות מהן מקורן בשני האנשים האלו. הם היו מעמודי התווך של תת-תרבות הקעקועים של זמנו בתקופה שבה רק אנשי צבא, מלחים, פושעים, אנשי קרקס ופריקים התקעקעו. קעקועים לא התקבלו באותה עין כמו בימנו כאשר הם כבר איבדו ממזמן את האלמנט המרדני ששויך להם.
לא הרבה ידוע על שנותיו הראשונות של קולמן. נולד ב 1884 ליד סינסינטי, אוהיו. הוא נהנה לספר שאפילו אביו היה מקעקע, אך אין הוכחות לסיפור הזה ואפילו פול רוג’רס מפקפק בסיפור. לא היה אפילו ברור מי קעקע את כל גופו של קולמן…
קולמן היה אדם לא קל בלשון המעטה…רוג’רס מעיד עליו שהיה אדם אגוצנטרי, קשה יום ומסתפק במועט. הוא ניהל את המקום שלו לבדו ועבד שישה ימים ארוכים בשבוע…עבודה מאד תובענית וקשה, תוך כדי התמודדות עם אנשים לא פשוטים.
הוא מספר שקולמן היה תכמן לא קטן…בכדי לא לבזבז הרבה צבעים וגוונים שהיו מאד יקרים באותה התקופה…הוא היה מספר למלחים סיפור שאם הם חוסנו לפני הגיוס הוא לא יוכל לקעקע אותם בצבעים שהם לא אדום או שחור… מן הסתם כולם חוסנו ואת מרבית קעקועיו הוא ביצע השחור ואדום….
מה שידוע לבטחה הוא שבשנת 1918 הוא הגיע לעיר הנמל נורפולק בוירג’יניה ברחוב ידוע לשמצה בו הסתובבו בעיקר פרוצות ומלחים- שם לא היה מחסור בלקוחות פוטנציאלים. השאר הוא היסטוריה…הוא לא בזבז זמן בלהפוך לאגדת מקעקעים חיה. הוא היה כל כך פופולארי שהוא לא טרח אפילו לציין את כתובתו על כרטיס הביקור שלו.
בשנת 1950 הפך הקעקוע בעיר לאומנות שהוצאה מחוץ לחוק…מה שאילץ אותו לעבור לעיר סמוכה בשם פורטסמות’. שם הוא המשיך לעבוד באותה הדרך עד שבשנת 1973 התגלתה גופתו בנהר….הרשויות חשדו שבו החליק וטבע…מסתבר שלמרות היותו אגוצנטרי במותו הוא השאיר אחריו הון מסוים שאותו הוריש לאגודות צדקה שונות בעיר.
התקשרו עכשיו