בעיות בהחלמה של פירסינג ועגילי סחוס הן בעיות שאנו נתקלים בהן לעיתים. במאמר זה ננסה לתת קצת מידע למה הן קורות ומה דרכי הטיפול הטובות ביותר להתמודד עם בעיות שונות שנוצרות בזמן ההחלמה של העגיל החדש שלכם.
בליטות למיניהן בסחוס נובעות בדר”כ מטיפול לא נכון ,חוסר תשומת לב ,הזנחה או מכה שקיבלתם הפירסינג.
אחרי הכל אם בחרתם לעשות פירסינג, כדאי לפחות שיראה טוב ללא גבשושיות ובליטות למיניהן. הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות הוא להפסיק ללחוץ עליהן ולקרוא את המאמר הזה….
מה הן אותן הבליטות המופיעות על הסחוס?
ניתן לסווג את הבליטות לכמה סוגים: הסוג הראשון הן קלואידים. הקלואידים הם בעצם ייצור עודף של חומר שנקרא קולגן ומוגדרים כהתפשטות עודפת של רקמה פיברוטית נוקשה (צלקתית) לתוך רקמה תקינה הנמצאת מסביב לצלקת בתהליך ריפוי של פצע. קלואיד יכול לצאת במפתיע גם חודשים אחרי שהפצע החלים.
הסוג השני הוא זיהום. בדר”כ יהיה אדום וכואב למגע. יכול להפריש דם או מוגלה. (קלואיד לא מפריש). זיהום יופיע זמן קרוב יחסית מאז ביצוע הפירסינג, ימים בדר”כ. (לקלואיד לוקח הרבה זמן לצאת).
הסוג השלישי היא צלקת היפוטרופית. המשמעות של המילה “היפרטרופיה” היא גדילת יתר. נראה ליד חור הפירסינג צלקת קטנה, מעין בועה, מורמת. היא בעצם גדילת יתר של הרקמה הצלקתית אל מעבר לגבולות העור שנמצאים סביבה. הצלקת אינה גדלה לרוחב אלא לגובה והיא מורמת יותר מהעור שנמצא סביבה.
למה נוצרת הבליטה?
בליטה שנוצרת כתוצאה מזיהום נגרמת ע”י בקטריה שחדרה לפצע. הבקטריה יכולה להיות כתוצאה משימוש בציוד פירסינג לא נקי או פשוט מלכלוך שנכנס לפצע. נגיעה באצבעות מלוכלכות בפירסינג או אפילו מבקטריה שהייתה על השיער ונגעה בפירסינג. סוג זה קורה בדר”כ בתקופה בקרובה שלאחר החירור.
לכן מאד חשוב לבחור סטודיו ופירסר מנוסה ולשמור על היגיינה טובה.
החלטה חשובה מאד בעשיית הפירסינג היא בחירת העגיל. החומר ממנו עשוי העגיל צריך להיות איכותי והייצור שלו צריך להיות בתנאים מבוקרים ונקיים. חשוב לוודא שאין לכם אלרגיה לחומר ממנו עשוי העגיל. יש הרבה אנשים עם רגישות לניקל או לסגסוגות מסוימות. כאשר מתכת מגרה את העור זיהום יכול להיווצר בקלות רבה יותר.
בנירוסטה רפואית יש ניקל לכן היא לא מומלצת לאנשים עם רגישויות. גם זהב בקראט נמוך לא מומלץ. טיטניום היא מתכת היפו אלרגנית שמאד מתאימה לפירסינג.
קלואיד, מן הצד השני, אינו נגרם מזיהום. הסיבות להיווצרותו אינן ברורות לגמרי בכללי הן שילוב של נטייה גנטית והתמודדות של הגוף עם טראומה. בדר”כ מי שסובל מקלואידים יודע זאת מכיוון שהוא נתקל בהם בחתכים שונים שקיבל בעבר ורצוי שימנע מפירסינג.
ללא טיפול בקלואידים הם לא יחלימו.
איך מטפלים בבועות כתוצאה מפירסינג?
הטיפול תלוי כמובן בסוג הבועה/גבשושית שנוצרה.
אם מדובר בזיהום צריך לטפל בגורם לזיהום, בקטריה. בפירסינג חדש שומרים את העגיל בפנים ומורחים משחה אנטיביוטית (דרוש מרשם רופא). ניתן גם לבצע שטיפות מי מלח. דרושה ערנות בכדי לוודא שאין החמרה במצב העגיל. לעיתים ישנם מצבים שצריך להוציא את העגיל לחלוטין.
שמן עץ התה יכול מאד לעזור בהורדת הבועיות…..
תמצית קמומיל יכולה לעזור במקרים מסוימים גם כן. (שקית תה קמומיל במעט מים) לייצר תמצית ולשים בעזרת צמרון אוזניים.
הזנחה של בלוטות יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכן חשוב לעקוב אחר המצב ולשמוע לעצת המומחים. אין סיבה שתישארו עם בליטה לא אסתטית על האוזן כל חייכם.
לסיכום כמה טיפים שיעזרו לפירסינג שלכם להחלים בצורה הטובה ביותר:
- אל תגעו עם ידיים מלוכלכות בעגיל.
- כמה שפחות “להתעסק” בפירסינג.
- שמירה על היגיינה טובה. כרית נקייה ללא שערות של בעלי חיים וכו’…
- טיפול קבוע במשחה לפי הוראות הפירסר.
- עשיית הפירסינג במקום מקצועי בעל ניסיון.
- שימוש בעגיל מחומר איכותי שמתאים לכם.
- מעקב אחרי ההחלמה ונקיטת פעולה כאשר משהו נראה לכם לא תקין.
**** ההמלצות במאמר זה לא באות להחליף הוראות רופא. ובכל מקרה מומלץ לפנות לטיפול רפואי על ידי גורם מוסמך.
התקשרו עכשיו